הקליפ שבחרתי הוא M.I.L.F שיצא ב- 1.7.2016.
כבר מהשם של השיר אפשר להבין שיש רמיזה להחפצת נשים- זה כינוי לאם שנחשבת מושכת מבחינה מינית.
בקליפ מופיעות נשים מפורסמות.
1.ניתוח הקליפ באופן דנוטטבי
בתחילת הקליפ רואים גבר שנוסע במכונית ומביט על סוגי נשים שנראות מצועצעות,רואים שהן אימהות כי יש מסביבן ילדים.
אחת מהנשים מניקה תינוק קטן, ורואים את הגבר שותה חלב מבקבוק כשהוא נועץ בה מבט.
לאחר מכן רואים את האמהות עם לבוש חשוף ועקבים כשהן רוקדות בצורה מינית, כשאחת מהאמהות נמצאת באמבטיה מלאה בחלב.
ואז הן לבושות כמלצריות,כששתיים מהן רוקדות על עמוד בצד, מסביב יש "לקוחות" שיושבים בשולחנות.
בקליפ מופיעה גם ג'י סי,זמרת, שלבושה בתור מורה עם בגדים חשופים ועושה תנועות שמרמזות על מיניות,שמסביבה בנים שהם התלמידים שלה,שמסתכלים עליה בצורה מינית.
בסוף הקליפ רואים את הנשים עושות פוזות עם כוס חלב.
כל הקליפ סקסיסטי וסובב סביב אמהות שמוצגות בצורה מוחפצת ומצועצעת.
2.ניתוח הקליפ ברמה הקונוטטיבית:
הקליפ מעורר רגשות שלילים, הוא מעביר מסר שגוי והוא סוכן חברות לילדים ונערים שצופים בקליפ שיכולים להסיק ממנו שנשים ואמהות צריכות להראות ולהתנהג בצורה הזאת. נער שצופה בקליפ יכול לחשוב לעצמו שכשיגדל ככה אשתו תצטרך להראות ולהתנהג בתור אמא.
הקליפ נמצא ביוטיוב ללא הגבלת צפייה, והוא עלול לגרום לאובדן הילדות. ילדים נחשפים לתנועות, ללבוש ולרמזים המיניים.
יש הרבה רמזים מיניים בקליפ, לדוגמא בתחילת הקליפ כשהאישה מניקה את התינוק והגבר שותה חלב מבקבוק, וזה מדמה סיטואציה מינית. גם הלבוש של הנשים הוא חושפני וצורת הריקוד פרובוקטיבית. הן שופכות על עצמן חלב,מלקקות קצפת, ומצטלמות בצורה מינית, בזמן שהגברים מסתכלים.
3.ערכים מרכזים בחברה שמוצגים בקליפ:
בקליפ יש הבדל בין המגדרים, הנשים הן מיניות ורוקדות בצורה מינית, מניקות ונמצאות עם הילדים. השם של השיר מרמז על החפצת נשים ואמהות במיוחד.בתחילת הקליפ אפשר לראות שהנשים לבושות וניראות כמו ברביות, ביחד עם הילדים שלהם ואין גבר מסביב.
הגברים שמופיעים בקליפ מסתכלים על הנשים ועל הגוף שלהן.
בכתבות על השיר, אומרים שהכוונה של הזמרת שגם היא אמא, לעשות מחאה ולהראות שאמהות יכולות לעשות הכול.
"זה על העצמת נשים שעושות את הכל. יש להן קריירה, משפחה, והן עדיין מוצאות את הזמן לדאוג לעצמן ולהרגיש סקסיות" .
חלק מהביקורות על הקליפ לא היו טובות, אנשים לא ראו בקליפ את מה שהזמרת התכוונה, אלא רק נשים שמוצגות בצורה מינית.
4.האם הקליפ מבנה או משקף את המציאות
לדעתי, הקליפ מבנה את המציאות יותר מאשר משקף את המציאות.
ילדים שנחשפים לקליפ יכולים לחשוב שזה בסדר שנשים יתלבשו וירקדו בצורה כזאת. ילדות יכולות לקחת את הבנות שמופיעות בקליפ בתור מודל לחיקוי, והבנים שנחשפים לקליפ יחשבו שככה נשים בעתיד יצטרכו להראות.
הקליפ פחות משקף את המציאות בעייני, כי האישה לא מוצגת לדוגמא במרחב הפרטי שלה(במטבח עם הילדים..) היא פשוט מוצגת בצורה סקסיסטית.
פרסום מסחרי מפיץ מידע על מוצר,שירות או רעיון ומטרתו היא להגביר מכירות באמצעות מודעות בעיתונים,שלטי חוצות,קליפים בטלווזיה וברשתות החברתיות.
המוצר שמפרסמים בפרסומת הזאת הוא קולה,בסרטון רואים שני אחים,שהאח הגדול מציק ומפריע לאח הקטן שלו,וכל זה תוך כדי שרואים את המוצר ברקע,או את הצבע האדום שמקשר אותנו למוצר. אבל ברגע שהאח הגדול רואה שמציקים לאחיו הקטן ולוקחים ממנו את הבקבוק קולה, הוא מגן עליו מאותם ילדים ומחזיר לו את הבקבוק.
המסר בפרסומות הוא ריגשי, פניית מסר ריגשית מבוססת על ההנחה שכדי לעורר את הצרכן יש לספק לו חוויות וריגושים.
בפרסומת הזאת של קוקה קולה מועבר מסר ריגשי, מוצג פה משפחתיות,למרות שהאח הגדול מציק לאחיו הקטן הוא מגן עליו כשצריך ואוהב אותו,וישר אחר כך רואים את המוצר המפורסם-קולה.
ברקע מתנגן שיר " HEY BROTHER" שמתקשר לנו לסיפור שמוצג.
הפרסומת גורמת לנו להרגיש אווירה של משפחה שמתקשרת לקולה,וזאת הסיבה שבחרתי בפרסומת,היא מרגשת ואי אפשר להתעלם ממנה.
סטראוטיפ בפרסומות:
סטראוטיפ הוא הכללה לאדם או לקבוצת אוכלוסיה מסוימת רק בשל היותו שייך לאותו מגזר. בפרסומות קיימים ייצוגים שונים של גברים ונשים.
בפרסומת הזאת רואים את מלי לוי שמציגה את השגרה היום יומית של האמהות והדאגה לילדים,ובסוף הפרסומת רואים אותה מוציאה שקית של שניצלים קפואים של עוף טוב,ומציגה אותם כבריאים עם 100 אחוז רכיבים טבעיים.
הפרסומת היא סטראוטיפ,האישה מוצגת במרחב הפרטי שלה-במטבח,בזמן שהגבר לא נמצא וכנראה שהוא בעבודה. רואים את הסדר יום שלה והוא סובב בעיקר סביב הבישולים והילדים.
הפרסומת פונה רק לנשים: "אתן יודעות איך זה.." "אתן חייבות להכיר את השניצל החדש של עוף טוב…"
נעשה פה שימוש בסטראוטיפ של יצוג נשים בפרסומות כדי לפרסם שניצלים.
מועבר פה מסר שרק נשים מבשלות ונמצאות ברוב היום עם הילדים ובמטבח,והגבר לא.
פרסום סמוי :
פרסום סמוי הוא החדרת מסרים שיווקים לתוכניות הטלוויזיה באופן שאינוי מאפשר לצופים להבחין שהם נחשפים למידע שנקנה בכסף.
הקטע שבחתי לקוח מתוך תוכנית של קרין גורן "סודות מתוקים", היא מראה לצופים איך להכין קאפקייקס.
(4:23)
בקטע רואים איך היא משתמשת בפודינג וניל של שופרסל,יש זום על המוצר ואפשר לראות ולהבין מה המוצר ושל מי המוצר.
לאחר מכן היא משתמשת במיקסר של KENWOOD,וגם פה יש זום כדי שנוכל לראות את המכשיר ואת החברה שכתובה עליו מקרוב.
המסר שמועבר פה הוא שהמוצרים שהיא משתמשת בהם כדי להכין את הקאפקייס הם הכי טובים והכי מומלצים.
פרסומת חברתית:
בפרסומת רואים אישה בוגרת עם בגד ים, וברגע שהכובע נופל לה למים היא מתאמצת להביא אותו וטובעת.
הפרסומת היא מתוך פרויקט של התוכנית הלאומית לבטיחות ילדים.
המסר שמועבר פה הוא מסר ריגשי, בסוף הפרסומת רואים את האישה טובעת ונאמר-
"במציאות זה קורה לילדים". אי אפשר להתעלם מהפרסומת.
המטרה של הפרסומת היא להשאר צמודים לילדים קטנים ולדאוג להם.
הסרטון פורסם בשנת 2014 לאחר שנמצאו נתונים קשים על פגיעה קשה של ילדים בתאונות ביתיות,וזה עלה על סדר היום.
החל משנת 2012 מוביל משרד הבריאות בשיתוף 16 משרדי ממשלה וגופים לאומים מהלך של תכנון תוכניות לביטחון ילדים.
שאלת רשות:
בחרתי בפרסומת על עוף טוב,לדעתי הפרסומת מבנה את המציאות, אנשים שנחשפים לפרסומת יכולים לקבל את הרושם שרק נשים צריכות להיות עם הילדים,לבשל,ולדאוג בזמן שהגברים לא נמצאים שם כדי לעשות את זה,וזה מה שיגרום להם גם להתנהג ככה.
הכתבה לקוחה מהאתר " YNET" , הכתבה פורסמה ב14.11.13 ,היא עוסקת בפרשה על הזמר המפורסם שהתעסק עם קטינות.
בכתבה יש שלושה ערכים עיתונאים שמתקיימים:
1.הליכים פלילים : "12א' . א. עיתון ועיתונאי יכבדו בפרסומיהם את העיקרון היסודי שכל אדם הוא בחזקת חף מפשע אלא אם נמצא אשם בדין ב. (1)(תיקון 25.6.07) לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של חשוד בעבירה שנעצר אך טרם הובא בפני בית משפט, אלא אם הסכים לכך או אם קיים עניין ציבורי הקשור לעיתוי הפרסום, נסיבות העבירה, אופיה, חומרתה או מעמדו הציבורי של החשוד."
הערך אומר שכל עוד אדם לא הוכח שהוא לא חף מפשע,העיתון והעיתונאים יכבדו אותו,ולא יפרסמו פרטים מזהים.
הערך מתקיים בכתבה, הפנים והשם של הזמר טושטשו והשם לא ידוע לנו, מהסיבה שהנושא עדין היה בחקירה , ולא ידעו אם ההאשמות נגדו היו נכונות, ולפרסם את השם שלו היה פוגע לו בשם הטוב,במקרה והאישומים לא היו נכונים.
חשוב לשמור על הערך הזה , כי במידה והאשמות נגדו לא נכונות,זה יפגע לזמר בשם הטוב,ואפילו בפרנסה.
2.קטינים : "…. לא יפרסמו עיתון ועיתונאי ראיון עם מעורב בעבירה חמורה שטרם מלאו לו 16 שנה אלא בהסכמת הוריו או אפוטרופסו ואם קיים עניין ציבורי בפרסום, ובמידה הראויה…."
הערך אומר שעיתון לא יפרסם פרטים על קטין שטרם מלאו לו 16 שנה ,שמעורב בעבירה חמורה,אלא אם כן יש הסכמה.
הערך מתקיים בכתבה, כתוב לנו על קטינה בת 15 שטוענת שקיימה יחסים עם הזמר,אבל הפרטים עליה לא ידועים.
"הפרשה, שפורסמה אמש, החלה לפני כמה חודשים. אז הגיע למשטרה מידע ולפיו נערה בת 15 קיימה יחסי מין עם זמר מפורסם. חוקרי היחידה המרכזית של מחוז תל אביב בפיקודו של ניצב-משנה גדי אשד החלו לחקור את הנושא בזהירות, קודם כול כדי לאשש את המידע. הם הצליחו להגיע אל הקטינה, והיא מסרה להם בעדותה כי כמה פעמים קיימה יחסי מין עם הזמר המפורסם ואנשים נוספים מהתעשייה."
חשוב לשמור על הערך הזה כדי לשמור על הפרטיות של הנערה הקטינה. וכדי למנוע הצקות בנושא.
3.אוביקטיבות : "6. "ד. הכותרת לא תהיה מטעה."
הערך אומר שבכתבה ,הכותרת צריכה להיות מתאימה למה שכתוב בתוך הכתבה,ולא מטעה רק כדי שאנשים יכנסו לכתבה,ובסוף יסתבר שאין קשר בין הכותרת לכתבה עצמה.
הערך מתקיים בכתבה.
הכותרת : "הזמר מגיב: הכול בסדר. עושים לי רצח אופי"
בכתבה כתוב על התגובה של הזמר לגבי הפרשה,לכן הכותרת מתייחסת למה שכתוב בכתבה עצמה.
הזמר טוען בכתבה שזה לא נכון,פרסמו פוסט שהוא כתב וטשטשו את הפרטים שיחשפו מי הוא:
החשיבות של הערך היא לא להטעות את הקוראים,שהם לא יכנסו לכתבה כי הכותרת ענינה אותם,ואז לגלות שאין קשר בין הכותרת לכתבה.
הכתבה לקוחה מהאתר "MAKO" ,היא פורסמה ב 15/11/16 ,היא עוסקת בחייו של צעיר שהיה מכור לסמים בעבר.
בכתבה יש שלושה עקרונות מתקנון האתיקה שמופיעים.
1.חולים ותורמי אברים: "11. לא יפרסמו עיתון ועיתונאי שם, צילום או פרטים מזהים אחרים של חולה נפש, מכור לסמים או לאלכוהול, תורם או נתרם של אברים וחולה סופני ללא הסכמתם או הסכמת בני משפחתם, לפי המקרה, אלא אם קיים ענין ציבורי בפרסום ובמידה הראויה."
הערך אומר שהעיתונאי והעיתון לא אמורים לפרסם פרטים איישים של אנשים שחולים/חלו , שהיו או עדיין מכורים לסמים או אלכוהול, או תורם או נתרם של אבירים,ללא הסכמתם.
הערך כן מתקיים,בכתבה מצוין רק הגיל של המרואיין שהיה מכור לשעבר, השם שלו בדוי,ושאר הפרטים עליו בדויים.
"קוראים לו שי (השם בדוי, לבקשתו) הוא רק בן 21, וקשה לעכל את כל הקשיים שהספיק לעבור בחייו ואת מה שהספיקה משפחתו….."
לא מופיעה תמונה של המרואיין, בכתבה משתמשים בתמונות שקושורות לנושא עצמו אבל לא למרואיין,רק על הקשיים שעבר, סיפור החיים שלו,והתמודדות שלו עם הסמים.
החשיבות של הערך היא לשמור על הפרטיות של המרואיין , שהחשיפה על העבר שלו לא תפגע בו בעתיד .
2..אוביקטיבות : "6. "ד. הכותרת לא תהיה מטעה."
הערך אומר שבכתבה ,הכותרת צריכה להיות מתאימה למה שכתוב בתוך הכתבה,ולא מטעה רק כדי שאנשים יכנסו לכתבה,ובסוף יסתבר שאין קשר בין הכותרת לכתבה עצמה.
הערך מתקיים בכתבה, הכותרת של הכתבה: " יומנו של מכור : לא ישנתי בלילות, הייתי מסתובב בבית ומחפש שקיות של נייס גיא"
הכותרת מתאימה לכתבה, הכתבה מדברת על התהליך של המרואין כדי לצאת מההתמכרות לסמים, בכותרת מופיע ציטוט שנאמר במהלך הכתבה עצמה, מה שכתוב בכותרת מתייחס לכתבה עצמה.
החשיבות של הערך היא לא להטעות את הקוראים,שהם לא יכנסו לכתבה כי הכותרת ענינה אותם,ואז לגלות שאין קשר בין הכותרת לכתבה.
3.בדיקת העובדות :"5. א. לפני פרסום ידיעה כלשהי, יבדקו העיתון והעיתונאי את נכונותה במקור המהימן ביותר ובזהירות הראויה לפי נסיבות העניין."
הערך אומר שלפני שמפרסמים כתבה , העיתון והעיתונאי צריכים לבדוק אם המקרים שקרו בה נכונים, והעובדות נכונות,ולהתייחס למקרה בזהירות הראויה לפי נסיבות העניין.
הערך מתקיים בכתבה,לפני שפירסמו את הכתבה על אותו אדם שמכור לסמים,בדקו את העובדות של האירועים שקרו , כשהסיפור הדרדר עם משטרה ובתי משפט.
הוא סיפר את סיפור החיים שלו,אז הוא המקור מידע,ולפני שפרסמו את הכתבה צריך לבדוק שהמקור מידע נכון.
הערך הזה חשוב כדי לא לפרסם פרטים מוטעים ולא נכונים, הכתבה צריכה להיות אמינה וצריך להיות כתוב בה הדברים שבאמת קרו .
זירת הומור ויראלי / מם אינטרנטי
הומור ויראלי:
מה זה הומור ויראלי?
הומור ויראלי זוכה להפצה ראשונית במסגרת קטנה ומוגדרת .ההומור הויראלי משתף נקודת מבט דומה וטעם תרבותי המקובל באותה קהילה,הוא תוכן שהפצתו ברשת היא נרחבת ומגיעה למשתמשים רבים ברשתות חברתיות שונות.
תוכן ויראלי מופץ ללא שינוים, והמשתמשים ממלאים תפקיד של העברה .
תוכן ויראלי שבחרתי:
התוכן הויראלי שבחרתי הוא פרודיה לשיר "טודו בום" של סטטיק ובן אל.
הפרודיה התפרסמה ב12 ביולי 2017.
בסרטון רואים שני יוטיוברים (עמית רחום ובן קיסר ) שלקחו שיר של סטטיק ובן אל, ושינו לו את המילים ,אבל השתמשו באותו לחן,והכינו קליפ שמתאים.
הסרטון הזה הפך לויראלי,כי הוא פרודיה לשיר מוכר של זמרים מוכרים.
הסרטון פורסם ביוטיוב ולכל אחד יש גישה לסרטון, ויש אפשרות לשלוח קישורים ולהעביר את הסרטון אחד לשני.
המם נכנס לאינטרנט וקיבל חיים חדשים. מם אינטרנטי מופץ ,מועתק ומשתנה על ידי הגולשים .הוא פונה לקהילות מסוימות.
הממים מתחלקים ל-3 חלקים:
צורה-איך הוא בא לידי ביטוי במראה,הטקסט או הקול.
תוכן-מה מכיל המימ
עמדה-מה העמדה המועברת דרך המימ
הממים הם הומוריסטים ומוסיפים להם גרסאות מגוונות ויצירתיות.
מם:
המם שבחרתי לקוח מתוך קבוצה בפייסובק " תיכוניסטים מצייצים",המם פונה לקהילה מסוימת-לתלמידים.
במם מוצג תמונה שמתאימה לכיתוב. למם אין עמדה מסוימת בנושא מסוים, המם נוצר במטרה להצחיק,הוא הומוריסטי , הוא פונה לתלמידים,וחלק מהממים שנמצאים בדף הפייסבוק הזה, רק תלמידים יבינו,כי הוא פונה לקהל היעד הזה.
עוד דוגמא-
המם הזה פונה לתלמידים,ובעיקר לשביעיסטים,הוא הומוריסטי.
הגדרה : צילום מגזין הוא צילום מוזמן, בודד או חלק מסדרה שבו ניתנת לצלמים אפשרות לתכנן את ימי הצילום,להעזר בצוות מקצועי,ליצור קשר עם המצולמים וליצור תצלום שמשמש כמרכיב משמעותי בכתבה.
ניתוח התמונה על פי מודל חמשת השלבים לניתוח תמונות :
ההתיחסות האישית : התמונה מעוררת בי גאווה, שגל גדות , דוגמנית ישראלית, מתפרסמת ומופיעה במגזינים ותצלומים בחו"ל,בעזרת הכישרון שלה במשחק ובעזרת היופי שלה.
היבט דנוטטיבי : התמונה מצולמת מזווית ישרה,כשהצלם קרוב לדוגמנית,בתמונה בעיקר רואים את החלק העליון של הדוגמנית כשהיא יושבת, בלי אביזרים , עמוד השער צבעוני .
הדוגמנית היא עיקר התמונה, רואים אותה בתצלום קרוב.
היבבט קונוטטיבי : בצילום המגזין הזה אין משמעות סמויה, משמעות תרבותית או חברתית.
הערכת הצילום :
לדעתי, הצילום לא מענין או מעורר רגש, הזווית שצולמה לא מיוחדת או גורמת לתמונה להראות מיוחדת.התמונה הייתה יכולה להיות מענינת ומיוחדת יותר אם היא הייתה מצולמת מזווית שונה, גובה שונה , תפאורה שונה וכו..
מידע חיצוני על הצילום :
נסיבות הצילום הם שהדוגמנית גל גדות השתתפה בסרט אמריקאי בתפקיד וונדר ומן , ראיינו אותה וצילמו אותה כדי שתהיה במגזין.
צילום הלם : הגדרה : סוג תצלומים שהצלם טען אותם ברגש מדי, תצלומים שבהם הוא מאכיל את הצופים בזוועה. תצלומים כאלה אינם פועלים על הצופה, שכן אין הם מותירים מרווח להתפעמות הריגשית של כל אחד ואחת אלא רגש הזעזעוע מוכתב בהם על ידי הצלם.
ניתוח התמונה על פי מודל חמשת השלבים לניתוח תמונות :
התייחסות אישית–התמונה גורמת לי להרגיש עצב,הרצח היה בבית כנסת בזמן תפילה,הבגדים הלבנים מלוכלכים בדם וזה עצוב .
היבט דנוטטיבי–רואים יד עם תפילין עליה,זווית הצילום היא קרובה,ויש תחושה של כאב ופחד.
היבט קונוטטובי: רואים את התפילין המסמל את תפילות הדת של הגברים,גם הציצית מזכירה לנו את הדת.
אפשר לראות גם שעל היד שלו יש צמיד של תינוק שרק נולד .
הערכת הצילום : הצילום הוא מענין , המטרה היא לזעזע את הציבור כי עשו פיגוע בבית כנסת .
התמונה מעבירה את המסר, את תחושת הפחד והכאב.
מידע חיצוני על הצילום : האירוע קרה ב-2014 , טבח בבית כנסת טבח בבית כנסת בשכונת הר נוף , שני מחבלים פרצו לבית כנסת ותקפו מתפללים בגרזנים וסכינים.
צילום פפארצי : הגדרה: צילום שמתקבל מצלמים שעיקר עיסוקם הוא צילום ידוענים תוך חדירה לפרטיות שלהם. פעמים רבות משמשת המילה ככינוי גנאי לצלמים האלה, אך לפעמים הסלבריטאים מזמינים את צלמי הפפראצי .
ניתוח התמונה על פי מודל חמשת השלבים לניתוח תמונות :
התייחסות אישית – התמונה לדעתי לא מענינת , לא גורמת לי להרגיש שום דבר מכיוון שאסתי גינזבורג, הדוגמנית שמופיעה בתמונה, לא עושה שום דבר שמענין או מלהיב.
היבט דנוטטיבי– בתמונה רואים אישה שעל עינייה משקפי שמש והיא מבחינה בכך שמישהו מצלם אותה. ברקע רואים אותה עומדת על יד מעבר חצייה.
היבט קונוטטיבי- אין לתמונה משמעות רבה או מסר חשוב. צילמו את אסתי גינזבורג באופן ספונטני ברחוב. עקבו אחריה באמצעות המצלמה. הערכת הצילום- אין לתצלום מסר מסוים. לדעתי בחרו לצלם אותה מכיוון שרואים אותה בצורה טובה, חדה. הצילום מעניין רק את מי שמעוניין לעקוב אחרי אסתי גינזבורג .
מידע חיצוני על הצילום :מוטי לבטון צילם את התמונה הזאת , התמונה פורסמה ב YNET.
צילום תעמולה:
הגדרה :צילום שמטרתו להאדיר מועמד לבחירות או מנהיג, מטרתו הוא תעמולה שתשכנע את הציבור לבחור במועמד.
ניתוח התמונה על פי מודל חמשת השלבים לניתוח תמונות :
התייחסות אישית – התצלום נחמד, משכנע, יאיר לפיד מצולם עם פנים רציניות שמושכות את העין.
היבט דנוטטיבי – בתצלום רואים את יאיר לפיד בפנים רציניות, לבוש בשחור. מצידו הימני דולקת מנורת קריאה על שולחן כתיבה. מצידו השמאלי נמצא ארון ספרים גדול ובו ספרים הממלאים אותו.
היבט קונוטטיבי – הצבע השחור הוא צבע רגיל, התמונה גורמת להרגיש כמו הבטחה לתומכיו ולאוכלסיית המדינה שהוא זה שיכול לשנות את המצב במדינה מכל הבחינות לטובה, לכך שיהיה רגוע יותר, טוב יותר. הרגשה של שיוויון, אדם בעל ידע מועשר שינהיג את המדינה.
הערכת הצילום – התצלום מעניין אותי מפני שפניו של לפיד, לבוש והאור שמגיע מכיוון שולחן הכתיבה בפריים מושך את העין שלי.
מידע חיצוני על הצילום – התצלום הוא מתוך תשדיר תעמולה של מפלגת "יש עתיד" אשר בראשה עומד יאיר לפיד.
הקטע ווידיאו הסאטירי לקוח מארץ נהדרת,בקטע אפשר לראות שלקוח של ביטוח לאומי שנפצע מגיע כדי לקבל קצבת נכות , הפקידה לא נותנת לו שירות מועיל ולא עוזרת לו .
הביקורת בסרטון היא כלפי גוף ציבורי, כלפי ביטוח לאומי שלוקח מהלקוחות כסף אבל לא באמת עוזר ונותן להם את מה שמגיע להם.
התיאוריה שמתאימה לסרטון הזה היא תאורית אי ההלימה :
תאורית אי ההלימה מתרחשת במצבים של אי הלימה ואי התאמה. משהו שמסתיים באופן מפתיע ולא צפוי . – באופן בלתי שגרתי ומוזר. למשל, איש שמן שמוציא קול דק.
וזה בגלל שבסוף הסרטון ציפינו שהאיש יקבל את מה שמגיע לו מביטוח לאומי אבל זה לא קרה.
הקורבן הקומי הוא ביטוח לאומי,שעליו מעבירים ביקורת וצוחקים , הגיבור הקומי הוא הלקוח שצריך עזרה מביטוח לאומי אבל העזרה לא מגיעה.
סוג ההומור שבסרטון הוא הומור חזותי וגם הומור מילולי , לדוגמא כשהלקוח ניסה לעלות במדרגות עם הקביים והתקשה, זה הומור חזותי. וכשהיא הראתה ללקוח את השלט של העמדה של השקרנים , זה הומור מילולי .
סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית ששמה דבר מה (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') ללעג, לרוב במטרה לגרום או למנוע שינוי. לרוב, שימוש בסאטירה מעורר צחוק, אך מטרתה המרכזית היא הביקורת באמצעים קומיים.
תאורית העליונות
תאורית העליונות הוא הומור של לעגנות וליגלוג .כל אדם שחש עליונות כלפי אדם אחר. אלו שצוחקים מהבדיחה רואים את עצמם טובים יותר מקורבן הבדיחה. יש להיזהר מהצחוק והרוע שמתלווה אליו ולהימנע מאיבוד שליטה הגיונית.
תאורית ההרפיה
תאורית ההרפיה הוא ההומור המהווה דרך מקובלת מבחינה חברתית לביטוי של דברים שהחברה אוסרת. ההומר מאפשר לבטא נושאים אסורים.
תאורית אי ההלימה
תאורית אי ההלימה מתרחשת במצבים של אי הלימה ואי התאמה. משהו שמסתיים באופן מפתיע ולא צפוי . – באופן בלתי שגרתי ומוזר. למשל, איש שמן שמוציא קול דק.
תקשורת 